חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק עלב"ש 151/13

: | גרסת הדפסה
עלב"ש
בית הדין הצבאי לערעורים
151-13
17.10.2013
בפני :
תא"ל דורון פיילס המשנה לנשיא

- נגד -
:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סרן דיאן טייכר-ישי
:
סמל ג' ח'
עו"ד סרן אנסטסיה רוזנקרנץ
עו"ד סרן יגאל בלפור
החלטה

1.      המשיב נחשד בכך שעשה מעשים מגונים בחברו ליחידה - נטען כי בשלוש הזדמנויות, באישון לילה, ניגש למיטת חברו ונגע באיבר מינו. המשיב נעצר תחילה במעצר פתוח ובהמשך שוחרר, לאחר שהתביעה לא עמדה עוד על מעצרו. חקירתו מצויה בשלביה האחרונים. כבר כעת עולה כי החשדות מוצקים, והם מבוססים על עדותו של המתלונן והודאתו בחקירה של המשיב. בדיון הראשון שנערך בעניינו של המשיב, בצהרי יום ו' שעבר, הסכימה התביעה, מטעמים מעשיים, כי ייאסרו לפרסום פרטיו של המשיב עד לדיון הבא בעניינו, שהתקיים מקץ יומיים. באותו דיון ביקש המשיב כי פרטיו ייאסרו לפרסום לתקופה קצובה, כדי שיוכל להיערך לביסוס טענתו כי פרסום פרטיו, בנסיבותיו, יגרום לו נזק חמור כזה שיצדיק לחרוג מן הכלל, ולא לפרסם את פרטיו. בית הדין קמא נעתר לבקשה והורה כי פרטי המשיב ייאסרו לפרסום עד יום 23.10.2013, אז ידון העניין לגופו.

2.      התביעה הצבאית לא השלימה עם ההחלטה. להשקפתה, לא היה מקום לחרוג מכלל הפומביות, המחייב פרסום. לעמדת התביעה, לא הציג המשיב, עובר להחלטת בית הדין קמא, ולו ראשית ראיה על נזק חמור שעלול להיגרם לו אם יפורסמו פרטיו. בחוות הדעת שהציגו באי כוחו של המשיב במהלך הדיון בערעור (על כך - להלן) אין, לגישת התביעה, כדי לשכנע כי יגרם נזק כזה. התביעה סבורה כי לפי אופי העבירות המיוחסות למשיב, ישנו אינטרס ציבורי מובהק כי שמו של המשיב ייוודע, כדי שמתלוננים פוטנציאלים אחרים, אם ישנם, ידעו כי המשיב נחקר על עבירות כאמור ויתלוננו אף הם.

3.      במהלך הדיון בערעור הציגו, כאמור, באי כוחו של המשיב מסמך שנערך על ידי פסיכולוג שבדק את המשיב. במסמך נכתב, בין היתר, כי מצבו הנפשי של המשיב "...קשה עם תסמיני דיכאון וחרדה...". נמסר כי לקראת הדיון הבא בבית הדין קמא עתיד להיות מוצג מסמך מפורט יותר בקשר לתמונת מצבו הנפשי של המשיב, אשר יבקש לבסס את הטענה כי יגרם למשיב נזק חמור אם יפורסמו פרטיו. הסנגורים מבקשים, אפוא, שהות להציג את המסמך המפורט בפני בית הדין קמא ובאמצעותו לבסס את טענתם.

4.      אין חולק כי הכלל בכגון דא הוא הפרסום והחריג הוא איסור הפרסום והדבר נכון אף ביתר שאת לגבי עבירות מין. אף על כך אין חולק כי על החשוד או הנאשם המבקש לאסור לפרסם את פרטיו הנטל להוכיח כי הפרסום יגרום לו נזק חמור וכי הצורך במניעת אותו הנזק גובר על האינטרס הציבורי שבפרסום (ראו לסקירת ההלכה עלב"ש/12/12 רס"ר מ' מ' נ' התובע הצבאי הראשי (2012) וראו מן הזמן האחרון: בש"פ 3205/13 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 9.10.2013)).

5.      בענייננו, מבקש המשיב להראות כי עניינו נכנס לגדר החריג המצדיק איסור הפרסום, מטעמים שבמצבו הנפשי. את טענתו הוא מבקש להוכיח בחוות דעת של מומחה. כדי לגבש חוות דעת נדרש המומחה לבדוק את המשיב ולערוך את חוות הדעת. אלה, מן הסתם, דורשים מעט זמן.

6.      בענייננו, מסרה באת כוחו של המשיב בבית הדין קמא כי מצוקתו הנפשית של המשיב עולה מחומר הראיות ומדברים שנמסרו לה בעל פה, וכי לא היה סיפק בידיה להפנות את המשיב למומחים בתחום בריאות הנפש, מאז הדיון הראשון שנערך בעניינו, שכן הדיון האמור נערך ביום א' בשבוע וקודמו ביום ו', אך כי יצרו כבר קשר עם מומחה כזה (עניין שבוסס, כאמור, בחוות הדעת הראשונית שהוצגה בפניי במסגרת הדיון בערעור). בנסיבות קונקרטיות אלה, בשים לב להיקף החשדות וטיבם, לעובדה כי הוצהר שהחקירה מצויה על סף סיום, כי לא עלה מחומר הראיות שנאסף, כשלעצמו, כי ישנם קורבנות נוספים (אם כי מובן כי אין ניתן לשלול זאת) וכשהונחה תשתית ראשונית לטענה בדבר הנזק האפשרי - דומה כי ההחלטה לאסור את פרסום הפרטים במשך כמה ימים נוספים, כדי לאפשר למשיב לנסות ולבסס את טענתו, בטרם יפורסמו פרטיו (ואז לא יהיה כבר טעם באיסור הפרסום, גם אם יתברר כי יש לכך הצדקה), היא החלטה שקולה, מאוזנת ומידתית (השוו: עלב"ש/124/13 סמל ק' ש' נ' התובע הצבאי הראשי (2013)).

7.      הערעור נדחה, אפוא. החלטת בית הדין קמא תעמוד בעינה.

ניתנה היום, ‏‏י"ג בחשוון התשע"ד, 17 אוקטובר 2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.

דורון פיילס,                       תא"ל
המשנה לנשיא בית הדין הצבאי
ל     ע     ר     ע      ו     ר     י     ם

חתימת המגיה: _________________             העתק           נאמן             למקור
                                                                                 סגן               סבטלנה     סוברנקו         
תאריך: ______________________              קצינת           בית                 הדין

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>